עדויות רבות שמתקבלות באתר מתייחסות להטרדות מיניות בתחבורה הציבורית. מתוך האמונה כי תחבורה ציבורית צריכה להיות נגישה ובטוחה לכלל הציבור (כן, כולל נשים, הומואים וטרנסיות), החלטנו לרכז באופן מסודר תלונות הקשורות בנושא זה.
לפי שעה, פרוייקט "תחנה חדשה" ירכז רק תלונות על תחנות בעייתיות, אותן תחנות חשוכות, מסוכנות או "מועדות לפורענות", ויש כאלה בכל עיר. שאיפתנו היא ליצור קשר עם סמכויות תכנון ועם רשויות מוניציפליות, ולדווח באופן מרוכז על אתרים ספציפיים שהפכו לבלתי נגישים בגלל הטרדות מיניות.
אנחנו רוצות ליצור שינוי בשטח, ולהציף את נושא ההטרדות בתחנות האוטובוס כמחדל תכנוני וציבורי שצריך להתנגד אליו.
נודה לכן ולכם מאוד אם תשלחו אלינו דיווחים על תחנות בעייתיות, בכל הארץ, תוך ציון מיקומה המדוייק של התחנה.
את המידע ניתן לשלוח אלינו ל:
israel@ihollaback.org.
בלוגריות ובלוגרים שמעוניינות/ים לתמוך בפרוייקט על ידי שיבוץ של הבאנר בסרגל הצדדי מוזמנות/ים לפעול לפי ההוראות הבאות:
הוספה ל WordPress
- נכנסים לממשק הניהול של הבלוג
- בתפריט הכלים מצד שמאל מרחיבים את Appearance
- בוחרים ב Widgets
- מצד שמאל יש תיבה בשם Available Widgets ומצד ימין תיבה בשם Sidebar
- גוררים את ה Widget שנקרא Image מה Available Widgets ל Sidebar. נפתחת תיבה עם אפשרויות.
- Widget Title: תחנה חדשה
- Image URL: מעתיקים את הלינק הזה
- Link URL: מעתיקים את הלינק הזה
- לוחצים על Save ומוודאים שהבאנר נראה כמו שצריך בבלוג.
הכצעקתה (2010-2015) 
יש נהג ספציפי…
כאמור, אפשר לשלוח אלינו, על הכל.
בתחנות אוטובוס שליד מרכז עזריאלי קרתה לכל הפחות הטרדה אחת יום אחד באפריל 2007, שכנראה היתה מתפתחת למימדים הרבה יותר גרועים אם אני לא הייתי שם (והיא היתה מספיק גרועה גם ככה). מה זה אומר על כמות הטרדות יחסית במקום הזה אין לי מושג.
ליד תיכון רנה קסין בירושלים יש תחנות אוטובוס בהן הייתי מחכה לשם הגעה לתיכון ולשם חזרה.
תמיד קרה משהו.
במעבר מהתחנה אל התיכון – עוברים בשכונה הדתית מעלות דפנה, יש שם אדם – ג'ינג'י – עם זקן ולבוש שחור (דתי) שמתפלא נורא על "אורן" של בחורות שעוברות שם ועוקב אחריהן..
בתחנה שמתחת לתיכון – עמדתי פעם , ומישהו בסובארו לבנה עצר מולי – עברו כמה רגעים עד שהבחנתי שהוא מסתכל עליי ואיבר מינו לגמרי מחוץ למכנסיו.
הייתי בת 14.
את הפרטים שמסרתי לגביי האנשים – סיפרתי לחברות וחברים בשכבה- וגם למשטרה – מסתבר שלא הייתי היחידה לחוויות האלה.
סובארו לבן? גדלתי ברמת אשכול ולפני 10-12 שנים חברות שלי סיפרו על נהג של סובארו לבן שנהג להטריד אותן. לא זוכרת מה בדיוק הן סיפרו. יום אחד נסענו כולנו במונית ועברנו ברחוב בר-אילן והם ראו את האוטו עובר ורשמתי מהר את המספר אבל לא עשינו עם זה משהו מעבר.
מצטרפת להודעה על התחנות ליד עזריאלי ומוסיפה על הנהגים שליד תחנת הרכבת שם.
נסעתי עם אחד מהנהגים מהתחנה הזו ואם לא היה לי את המזל שהוא התעקש לקחת עוד נוסעת, לאחת מאיתנו בטוח היה קורה משהו.
לא הבנתי… מדובר על נהגי המוניות בתחנה של עזריאלי?
לא, ליד עזריאלי – בתחנות אוטובוס לפני גשר הקרייה – תמיד עומדים נהגים וזו ממש לא פעם ראשונה שקורה לי משהו כשאני לוקחת משם מונית…
התחנה ברחוב המלך ג'ורג', ליד גן העצמאות בירושלים.
התחנה המרכזית בתל אביב;
חלום בלהות.ת- כ"כ קל ללכת שם לאיבוד באיזו סמטה ללא מוצא.
עדיף כבר לנסוע לרכבת צפון.
אבל ברכבת צפון השירותים ממוקמים מתחת לקרקע- מפחיד ללכת לשם ולחזור משם;
עדיף לחכות עד לירושלים.
אבל גם בתחנה המרכזית בירושלים השירותים נמצאים במיקום מבודד-
עדיף לחכות עד הבית.
הגיע אוטובוס! אבל הוא מופרד. להתעקש לשבת מקדימה? אין לי כוח לאיומים-צעקות-מכות;
עדיף ללכת ברגל.
שיט. הבחור הזה עוקב אחרי?
עדיף להישאר בבית.
גם ככה קר.
התחנה המרכזית בתל אביב היא אכן חלום בלהות, הגדרה מדויקת. באמת הלכתי שם פעם לאיבוד בסמטה ללא מוצא ונתקלתי בגבר שנראה לי רציני מאוד בכוונותיו לאנוס אותי, על פי הסיטואציה והדברים שאמר לי. הייתי שתולה במקום מפחד. למזלי העצום נקלע לסביבה השוממה לחלוטין עוד בן אדם וצעק לי משהו מרחוק, ואני הרגשתי שניצלתי, לקחתי את הרגליים ועפתי משם. אולי אכתוב על זה פעם פוסט, כרגע זה מחריד אותי מדי להיזכר ובעיקר לחשוב מה היה קורה אילו. אני פשוט משתדלת לא להגיע יותר למקום הזה. מעדיפה לנסוע באוטובוס 45 דקות לתחנת ארלוזורוב ולא ללכת ברגל 8 דקות לתחנה המרכזית.
איזה קווים מופרדים בירושלים?
מתחשק לי לעשות פרובוקציות.
קו 40 : רמותשטראוס
קו א1 : שרי ישראלהכותל
קו 49א : המ"גנווה יעקב
קו 56 : שטראוסרמת שלמה
קו 10 : עתירות מדעשבטי ישראל
וכמובן הקווים לבית שמש ובתוך בית שמש; זו אמנם סכנת נפשות של ממש, אבל מסתבר שסטיקר יכול לשמש מגן מפני הטרדות!! לא הגיוני? בית המשפט העליון קבע כך בעצמו!-
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4023161,00.html
לא מדויק.
יצא לי לנסוע כמה פעמים בקווים 40, 49א ו-1א, ולא היתה בהם הפרדה. לא רק שאני ישבתי מקדימה בנוחות, אלא גם נשים אחרות, כולל חרדיות. בנוסף, באוטובוסים האלו לא היתה כניסה מאחורה.
מה שכן, הבנתי שהקווים לבית שמש ולבית"ר עילית זה סיפור אחר לגמרי, כולל אלימות כלפי נוסעות שמפרות את "הקוד" והסכמה שבשתיקה של הנהג. זה כמובן רק מסיפורים, לא יצא לי לנסוע בקווים האלו.
דרך בית לחם בירושלים גם היא מושכת מטרידנים למיניהם או סתם נועצי עיניים, טרם הבנתי מדוע
מצטרפת. אני עובדת ממש קרוב לשם ולפחות בפעם אחת מארבע, מוטרדת.
עוברים שם הרבה טנדרים עם פועלים וסתם צעירים ונהגי משאית /מכל שכבות האוכלוסיה/. הנטיה של גברים בקבוצות גדולות וברכבים גדולים להטריד את העוברות ושבות, כנראה.
התחנה המרכזית בת"א היא המקום הכי מפחיד ב ע ו ל ם. אנשים שם מטרידים ברמה של לצבוט בתחת.
נהגי המוניות שם מפחידים.
וכל הזמן זורקים שם בקבוקים על הריצפה וזכוכיות עפות לכל מקום ומשתינים שם בציבור מול אנשים.
באמת עדיף לנסוע עד רכבת צפון לא משנה כמה זמן זה לוקח.
אשמח לשבץ באנר אצלי בבלוגים. יש לכן את המייל שלי.
שלחנו לך את הבאנר למייל. תודה על התמיכה!
מעולה!
במצרים עשו פרוייקט יפה:
http://harassmap.org/
קישרנו בבלוג שלנו. תודה על היוזמה.
בדעתי להכין חולצה לעצמי שיהיה כתוב עליה משפט בסגנון של "אל תטרידו אותי" אבל אני לא רוצה לכתוב משהו אגרסיבי מדי. למישהו יש רעיונות?
חשבתי על:
"ממש כמו אמא שלך, אחותך והבת שלך, גם אני רוצה שתראה בי בת-אדם ולא חפץ".
אפשר גם להכין סיכה כזו (כפתור) ולשים על הבגד.
אולי ככה אפשר להעביר את המסר לאנשים שהולכים ברחוב.
תודה על היוזמה.
רק כשקראתי את הכתבה קישרתי בין שתי הטרדות שעברתי – שתיהן היו באוטובוס. ודווקא לאור יום.
אחת בקו 444 מאילת לירושלים, ישבתי לבד ושני הכיסאות בצד השני של המעבר היו ריקים. פתאום באיזור ים המלח הגיע איש דוחה, התיישב מולי, ומיד התחיל לגעת בעצמו במפשעה ומבטו הזדגג. המומה עברתי לשבת ליד הנהג, אבל הייתי משותקת ולא עשיתי כלום.
בפעם השנייה ישבתי באוטובוס אגד בתוך ירושלים ובתמימותי הייתי נחמדה לגבר מבוגר וקטן שישב ליד במורד רחוב יפו. בדיוק כמו בכתבה, כל הזמן הרגשתי שהוא נצמד אלי ואמרתי לעצמי שאלה בטח הקפיצות באוטובוס. עד ששאלתי אותו אם הוא יכול לזוז, והוא אמר "אני נמשך אליך כמו מגנט". בדיוק הגיעה התחנה שלי ושוב ירדתי משותקת, ומאז מדי פעם רצות לי בראש תגובות יותר קולניות למקרה שתהיה עוד פעם.
על אף שאני לא התלוננתי לנהגים, הלוואי שחברות האוטובוסים ייקחו את הקמפיין לתשומת ליבן וינחו את הנהגים לשים לב, וגם לנהוג בהתאם כשמישהי מתלוננת, ולא כמו הדוגמאות המביכות בכתבה.
תודה רבה.
עם כשעליתי על קו 480 מירושלים לתל אביב, התיישבתי במושב שליד החלון ולידי התיישב גבר. הייתה לי איזשהי תחושה שמשהו לא בסדר, אבל לא יכולתי להצביע על זה. פתאום מישהו נקש על החלון, הסתכלתי וראיתי את אחד מאנשי הביטחון של התחנה מצמיד פלאפון עם ההודעה: "האיש שלידך נוגע בנשים. אנו מייעצים לך לעבור מקום". לא חשבתי פעמיים וזזתי משם, תוך כדי שאני מנסה להתרחק כמה שאפשר מאותו איש. גם השגחתי שאף אישה אחרת לא תתיישב לידו.
הייתי די מזועזעת, תהיתי למה נותנים לו לעלות כך על אוטובוסים אבל גם שמחתי שהזהירו אותי.
לעומת זאת, כשירדתי בתחנה בתל אביב, ראיתי שאותו איש עולה חזרה על אוטובוס לירושלים. רק מאוחר יותר הבנתי שבתחנה של תל אביב אין אנשי ביטחון כאלה, ושאין מי שיזהיר את הנשים שאותו אדם התיישב/יתיישב לידן. מי יודע בכמה נשים הוא פגע, למרות שהוא מוכר כפושע.
מזעזע
אי אפשר למנוע ממנו לעלות לאוטובוסים?
למה הנשים צריכות לעבור מקום?
חוצפנים
הוטרדתי על ידי חייל, שאני יכולה להיות אמא שלו,
בתחנת הרכבת "השלום" ביום ה' 3.3.2011 בשעה 15:00 לערך.
עמדתי שם מחכה לרכבת, חבורת חיילים עברה,
ופתאום אני מרגישה שנוגעים לי בפטמה הימנית, עדיין לא חשתי מחוללת, הרי זה יכול היה להיות מקרי,
ואז בדיוק באותה נגיעה ממש הרגשתי בפטמה השמאלית –
זה כבר אמר דרשני – והסתכלתי: מי עושה את זה? מה קורה פה?
זה היה חייל – ראיתו אותו מהגב, כי כשכבר שמתי לב שאני מוטרת מינית – הוא כבר היה צעד משמאלי – הוא עבר עם היד מקופל כך – שהמרפק שלו "שפשף" את הפטמות שלי. בכוונה. אין לי ספק בכך.
הוא לבש מדים של חיל אויר.
הוא יכול להיות בן שלי מבחינת הגיל.
הרגשתי מחוללת.
אין לרכבת ישראל מפקח התנהגות נאותה בתחנות.
לא היה לי למי לפנות.
לא היה לי מה לעשות – הוא הולך בחבורה של חיילים, ואני עומדת לבד. בודדה.
הוא חוצפן שאין דוגמתו, ואני מרגישה מחוללת ומושפלת, זעם ועלבון.
מה אני יכולה לעשות?
מה יכולתי לעשות באותו זמן? באותו רגע?
אודה על תשובה.
תוכלו להסביר למערכת וורדפרס בעברית? ניסיתי למצוא את הווידג'ט image אבל אין לי "תמונה" או משהו כזה. תודה!
נוסף בדף נפרד.
גם אני לא כ"כ הצלחתי לפתור את תעלומת הוורדפרס בעברית. אם עיתותיה של מומחית הוורדפרס בידיה – א(נ)שמח לטיפ שימושי.
תחנת האוטובוס במרכז העיר רחוב הנביאים בירושלים היא קלאסית כי היא ממש חשוכה, עברתי שם הטרדה פעם אחת.
מלבד זאת אז כמובן המעבר התת-קרקעי בין תחנה מרכזית לבנייני האומה (שאני לא עוברת בה אף פעם אלא עם חבר שאני מכירה או בקבוצה של למעלה מ3 בנות)
חוץ מזה: בצומת פת בירושלים איפה ששכונת פת ליד בית הספר אורט ספניאן תמיד עוברים נהגים וצועקים דברים לבנות שיושבות בתחנה. (אני לומדת באחד מבתי הספר באזור ונמצאת בתחנה הזאת כל יום)
מפחיד כל הסיפורים האלה. לחשוב על כל אותם הפעמים שחשבתי שאני מדמיינת,שאני מגזימה. היום, גם אם אני יודעת שאני "סתם משוגעת", אני עוברת מקום, אני מעירה. אני ניגשת ועומדת ליד אנשים אחרים.אני מעדיפה לרדת מהאוטובוס ולחכות לאוטובוס הבא.
חשבתי אולי אפשר לצלם את האנשים האלו ולפרסם פה. הרי לכולם הים יש טלפון עם מצלמה. השאלה אם זה בסדר מבחינה חוקית?
כנראה שלא. הגנה במדינה הזו היא לא ממש חוקית.
אפשר לצלם, זה חוקי כיוון שהצילום נעשה ברשות הרבים.
פרסום הצילום תוך טענה שהאיש מטריד עשויה לחשוף אותך לתביעה מצידו.
מסיבה זו, לפרסם אצלנו אי אפשר – אין לנו משאבים או רצון להתמודד עם תביעות פוטנציאליות.
תחנות האוטובוס לכיוון פ"ת מרכבת ארלוזורוב, נחשפתי שם להטרדות רבות גם בתחנות וגם במנהרה שמובילה אליהן.
הן מבודדות, חשוכות למחצה ויש הרבה תחנות כך שגם אם כמה אנשים מחכים הם יכולים להיות פזורים על שטח די גדול.
בצומת רעננה יש תחנה מאד מבודדת, אמנם לא חשוך שם בגלל הצומת אבל כשחיכיתי שם מישהו יצא מהשיחים וחשף את עצמו בפני יושבות התחנה, חוויה מטרידה בפני עצמה ובאחת עשרה בלילה כשרק רוצים לחזור הביתה אפילו יותר, הוא עשה את זה וברח כך שלא היה זמן להגיב אבל אחת הנשים שם ציינה שהוא עושה את זה כל כמה זמן.
שמתי לב שקווים ארוכים במיוחד עם מקטעי נסיעה של ארבעים דקות ויותר בין תחנה לתחנה מושכים אליהם סוג מסויים של סוטים וקווים עם מקטעים קצרים מושכים סוג אחר,
בארוכים ההטרדה תהיה יותר מרומזת ותלך ותתגבר לקראת תחנת היעד, אם זה מתחיל בחיכוכים זה יכול להסתיים בשליחת ידיים, אם זה מתחיל בשיחה חד צדדית זה יכול להסתיים גם באיומים כשדרישה לקבל את הטלפון לא נענית, ברכבת בנסיעות בין עירוניות, הקו מבאר שבע לאילת מבורך בכאלה וכך גם הקו מתל אביב לחיפה ומפתח תקווה לנתניה, מכיוון שאלה הקווים היחידים שלקחתי ובכולם נחשפתי לצורה הזו של הטרדה וכשיכלתי ניסיתי לעזור למרות שזה לא תמיד אפשרי.
בקווים הקצרים יותר ההטרדה הרבה יותר בוטה בדרך כלל, הצעות מגונות ישירות, אלימות פיזית של ממש כמו שליחת ידיים או הצמדות, החשפות (שלוש פעמים במונית שירות [ת"א-פ"ת, ת"א-נתניה, ופעמיים באוטובוס כך שאני בטוח שזה קורה הרבה יותר), דרישה למס' טלפון (קרה פעם אחת) שמלווה באיומים באונס גם של אמא ושל אחות של המוטרדת ואז בריחה מהירה מהאוטובוס כשהוא נדרש לסתום את הפה.
אני לא בטוח מה אפשר לעשות מבחינת הרשויות בקשר לדברים האלה, הצבת מצלמות גם בחו"ל לא עצרה הטרדות רחוב והסתבר שסוטים משתמשים בזה כדי לעקוב אחרי אנשים שונים.
אולי להעלות את המודעות ולחנך שגם אם רק חושדים צריך להגיב, לכל היותר המטריד הפוטנציאלי יובך אם הוא לא עשה כלום, אבל אם הוא כן עושה משהו זה יוכל להביא להפסקה של ההטרדה או לעירוב של גורמים חיוביים מהסביבה.
אולי גם אפשר להשיק פה את הפרויקט של הולבק העולמי "I got your back" כדי להעלות את רמת הביטחון של (א)נשים גם להגיב במקרה שהןם המוטרדת וגם לסייע במקרה של חשיפה להטרדה.
אחד הקווים מאורלוזרוב לתל השומר. ישבתי במושבים האלו הכפולים, מולי בחורה צעירה. עלה לאוטובוס גבר. הוא היה מסריח ממש. מההתחלה הרגשתי ממש דחייה אבל הוא ישב ליד הבחורה השנייה אז ניסיתי להתעלם מעצם קיומו ולא הסתכלתי לכיוון שלהם. ראיתי רק שהוא חצי הוריד את החולצה שלו והתפלאתי שהוא מסתובב ככה בפומבי. הוא גם ממש בהה בי ובה בצורה מוגזמת. גם לכיוון החזה וגם לכיוון המפשעה. לבשתי באותו זמן מדים אז חשבתי שאולי אני מדמיינת את זה, לא היה שום דבר חשוף באיך שהייתי לבושה. אחרי 2 דקות הבחורה קמה בפתאומיות. לא ראיתי בדיוק למה. פתאום הוא עבר לשבת לידי. התעלמתי ממנו ונצמדתי ממש לחלון ואז קלטתי אותו רוכן לכיווני כשהוא עושה תנועות גסות עם הלשון שלו ממש קרוב אליי. ברגע שראיתי את זה קמתי ורצתי לעמוד ליד הנהג. לא התלוננתי. בדיעבד אולי הייתי צריכה להגיד משהו.
התגובה נערכה בהתאם למדיניות האתר.
אני יכול רק להבין ללבכן, ולקוות שלא תתקלו יותר במקרים כאלו.
בתחנת מוניות השירות 66 באלנבי ישבה חבורה בליל שישי והעירה לנשים שנכנסו למונית, במספר הדקות של ההמתנה עד שהמונית תתמלא הספקתי לשמוע: "שמנה", "כוסית", "וואיוואי", "תראה ת'רגליים של זאת" ו"באנה איזה ציצים", כל אחת מהנשים שנכנסו למונית קיבלה מהם ציון ואני ממש שמחתי כשהמונית התחילה לנסוע, היינו רק אני ותשע נשים וזו היתה נסיעה שקטה ונטולת הפרעות למעט ההתחלה המציקה.
הטרדות באוטובוס זו לא המצאה של שנות האלפיים.
בשנות השישים והשבעים הייתי בהיותי נוסעת קבועה. גם נתקלתי בטיפוסים שזה היה המקצוע שלהם. להיצמד, לחשוף איברים, לגעת ועוד תחביבים מהסוג הזה.
כאשר היינו עולות, חברותי ללימודים לקו 4 או 5 בתל אביב, הצפיפות היתה קרקע נוחה עבור מיני סוטים וידענו והכרנו את המבטים המצועפים של אותם יצורים. תחביבנו היה להגיע לסוף האוטובוס, לזהות אותם ואז לצעוק בקולי קולות "תוריד ת'ידיים שלך י'סוטה" ושאר משפטים מהסוג הזה.
כמובן שהיינו כוח גדול ומשולהב והצחוק היה ממלא אותנו עד כדי כך שקהל הנוסעים היה מחפש את הבן אדם הכי לא שמח בסביבה ולוטשים בכעס ותדהמה מבטים , פעם בנו ופעם בו. הטיפוס היה מחוויר ויורד מהדלת האחורית בהיסטריה.
נכון שאין מה להשוות בסיטואציות. אבל צריך ללמוד מכך הרבה. שזה אפשרי. להרים קול צעקה באוטובוס מלא נוסעים עושה עבודה נהדרת. מה שצריך זה ביטחון עצמי, חוצפה ואומץ של נערות בנות 15. מה שבטוח זה. שכאשר יש אדם כזה הוא בדרך כלל משחק ת'מסכן. והוא באמת כזה וגם עלול להביע כעס שמאשימים אותו על לא עוול בכפו. אבל בתחנה הבאה הוא ירד מהאוטובוס מהר. לא צריך לפחד לצעוק. זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אנשים שמרשים לעצמם לשלוח ידיים. הם לא מצפים שיצעקו עליהם ומאד מבוהלים. אם הם לא היו סמרטוטיים הם לא היו עולים לאוטובוס. לעולם לא יגמרו הנבלות. הם מזדקנים, מתים ונולדים חדשים. צריך רק לשמור על הילדים הקטנים לבל יפגעו וללמוד להתנגד בכוח גדול.
כולנו צריכים ללמוד לשמור על עצמינו מפני מטרידים!
או שאולי פשוט עדיף להשקיע את האנרגיה בללמד שזה לא בסדר להטריד.
איך לשמור על עצמינו? לעצום עיניים? להתכסות בשריון מימי הביניים כדי שלא נרגיש את המגע? להתעטף בבדים עד שניעלם? המטרידים ישארו במרחב עד שהם יבינו שהם לא רצויים בו כשהם מתנהגים כך.
אם יש משהו שאפשר לקרוא בו באתר הזה הוא שאין מגן מפני הטרדות, כולנו מוטרדות ומוטרדים, חלקנו על בסיס כמעט יומי, או רק כשיוצאים מהמרחב המוגן של הקהילה, ואפילו בתוך כמעט כל קהילה יש מישהו שלא יודע להגביל את עצמו במרחב האישי של נשים או ילדים ואפילו גברים אחרים, אז אין הגנה שאפשר לתת מלבד מניעה.
להגיד לאנשים להישמר נשמע קרוב מאד לאמירות כמו "אם רק נשב בשקט, רק נצטנע, רק לא נפריע, אז גם לא נוטרד" וכמו שהאתר הזה מדגים, עדיין ההטרדות ממשיכות ולעתים אפילו מחמירות.
צריכים לדעת להתמודד, בין אם בספיגה והעברה של הידע והתחושות כדי לקבל תמיכה, בין אם בעצירת ההטרדה במקום, בעיקר לדעתי המודעות היא מה שעושה את ההבדל, המודעות לתופעה, להבנה שהמטריד הזה אין בו שום דבר מיוחד, שהוא רק בורג והקטן שבהם במערכת של דיכוי והדרה, ושגם אותו אפשר לגרוס ולהקיא מתוך המערכת או להבריג למקום כדי שיפסיק להרעיש.
בעקבות הגעש התקשורתי סביב סיפורה של טניה רוזנבליט בימים האחרונים, שאלתי בדף הפייסבוק של "אגד" מה יש לעשות כאשר נוסעת מדווחת לנהג שמישהו מטריד אותה.
זו התגובה הרשמית של "אגד": (אפשר לראות אותה בקישור https://www.facebook.com/egged.israel/posts/10150467971125606)
"בכל מקרה בו נהג מקבל דיווח מנוסע על עבירה על החוק שמבוצעת באוטובוס עליו לעצור בצד ולהזמין ניידת משטרה (בדיוק כפי שעשה הנהג במקרה הנ"ל) או לנסוע עם הנוסעים לתחנת המשטרה הקרובה. חשוב לזכור שלנהגים אין להם סמכויות אכיפה."
חשוב להזכיר זאת לנהגים, כי בלא מעט סיפורים הקשורים לתחבורה ציבורית שפורסמו כאן נכתב שהיתה פניה לנהג שנענתה ב"אין לי מה לעשות".
מאחורי התחנה לכיוון נתניה בסמינר הקיבוצים בתל אביב יש שיחים. כשהייתי בתיכון (שנים 1999-2002) הייתי מחכה שם לאוטובוס חזרה הביתה. מדי פעם היה מגיע לשם אדם מבוגר (סביבות גיל 50 או 60) שהיה מתחבא בשיחים, מפשיל מכנסיים ומאונן בגלוי כשהוא מסתכל עלי ועל חברותיי. פעם אחת הוא גם סימן לי לבוא אליו.
התקשרתי למשטרה פעם אחת כמה שעות לאחר שראיתי אותו, ובמשטרה צעקה עליי מישהי שאין לה מה לעשות עם זה.
אני לא יודעת אם הוא עדיין שם, כי מאז שסיימתי תיכון אני כבר פחות מגיעה לשם.
רעיון, בהקשר זה – מה הסיכוי שחברות האוטובוסים יסכימו שהנהגים שלהם יעברו תוכנית או השתלמות בנושא? כמו מה לעשות במקרה שקורה משהו באוטובוס שלהם, מהן הסמכויות שלהם, וכו'?… עקרונית זה אמור לכלול גם רענון נהלים לגבי דחיקת נשים לחלק האחורי של האוטובוס, אבל אולי זו אופרה (קצת) אחרת. בכל אופן, יש מקום לבדוק את הנושא?
סרטון סאטירי שמצאתי…
http://www.youtube.com/watch?v=Gt_MFTzlZTY
סיפור שקרה לי היום: חיכיתי לאוטובוס לפני כניסת יום כיפור [זה אירוני] בתחנה בדרך יפו על נחלת בנימין בת"א. אין שם ממש תחנה, רק עמוד. חוץ ממני היה רק עוד אדם אחד שם, מבוגר, סביבות ה50-60, מעורער בנפשו ככל הנראה. מהרגע שהגעתי לתחנה הוא עצר אנשים שעברו ברחוב, הצביע עלי ואמר לכולם שאני לובשת מכנס קצר מידי וזה לא בסדר וזה מסוכן ויכולים לאנוס אותי [עוד נקודה אירונית] ועוד עוד. לא הקשבתי לפרטי פרטים אבל זה היה הלך הרוח. התקשרתי לחברה בתקווה שיעזוב אותי. זה לא קרה. זזתי רחוק ממנו הוא בא אחרי. הוא הצביע על הרגלים שלי ממש מקרוב. הוא המשיך להרצות לאנשים ואלי עד שאחרי זמן שהרגיש כמו נצח הגיעה עוד אישה לתחנה עם שמלה והוא התחיל להטריד את שתינו בו זמנית. היא ענתה לו שיפסיק והוא התעלם. למזלנו האוטובוס המיוחל סוף סוף הגיע. מיותר להגיד שהרגשתי מושפלת ומוטרדת ולא היה לי למי לפנות. מידי פעם הוא צעק על עצמו משטרה משטרה. פרסמתי בפייסבוק את פרטי המקרה וידיד אחד שאל מה לבשתי.
העבודה החדשה שלי נמצאת באזור של התחנה הזאת, אני בטוחה שזאת לא הולכת להיות ההטרדה האחרונה.
אני לא יודעת אם עוד מישהו קורא פה, אבל התחנה של המרכז המסחרי בגבעה הצרפתית בירושלים. פעם אחת אני זוכרת אדם שישב במכונית בצד השני של הכביש ולא הוריד ממני את העיניים, במשך אני לא יודעת כמה זמן. הוא המשיך להסתכל עשה U TURN ונעצר בתחנה לידי והמשיך להסתכל. הייתי בת 14 או 15 אז, היה ברור שיש לו כוונת והתחנה הזאת מבודדת לגמרי, אבל לא הפסקתי להעמיד פנים שאני מדברת בטלפון, ואולי גם מישהו עבר בסביבה ואיכשהו בסוף הוא נסע. וזה לא הסיפור היחיד שם. בהזדמנות אחרת התחילו לשרוק ליש שלושה צעירים באוטובוס והתחילו לעקוב אחרי עד שמישהו צעק עליהם. באותו יום אני זוכרת עוד חבורת צעירים שלטשו בי עיניים וכמה גברים במכוניות שהאטו כשעברו אותי ודפקו לי חיוכים ממזריים. שוב, חוויות של גיל 15 עד שאבא אוסף אותך מהתחנה, עכשיו לשמחתי עברו כמה שנים ואני לא מגיעה לשם.