על גזענות וסקסיזם

הדרך הצפויה ביותר לשתף אותנו בסיפורים כרוכה, פעמים רבות ולמרבה הצער, בהחלפת הסקסיזם שאנו חשופות אליו בגזענות. כאמור, זוהי דרך צפויה – צפויה ובלתי יעילה. היא אינה יעילה משום שהטרדות רחוב מגיעות ממספר רב של ילדים, נערים וגברים, והן אינן קשורות אך ורק לצבע העור שלהם, למבטא, לעדה ממנה הגיעו או לאמונה הדתית בה הם אוחזים. כאשר דיווח על הטרדה מציג מאפיין של המטריד כסיבה והכצדקה להטרדה, הבעיה האמיתית נעלמת ברקע: ההטרדה עצמה, והעובדה שבכל שכבות האוכלוסייה: אשכנזים ומזרחים, יהודים וערבים, חרדים וחילוניים-ספקנים תופעה זו קיימת בדרכים ובצורות שונות.

היאחזות במיתוסים אינה משרתת את מטרת האתר. שולחות הדיווחים מתבקשות להימנע מציון מאפיינים גזעניים, עדתיים ודתיים כהסבר להטרדה עצמה.

עדיין בספק לגבי הדיווח שאתן עומדות לשלוח? השתמשו בכלל האצבע של האתר: כמה מהשורות או הפסקאות מוקדשות לתיאור עדתו, דתו או מוצאו של המטריד, וכמה להטרדה עצמה? דיווח אשר אינו חושף את רקע המטריד ושם את ההטרדה עצמה ואת תחושותייך לגביה (להבדיל מתחושותייך לגבי מוצאו של המטריד באופן כוללני) במרכזו הוא דיווח מהסוג שאנו רוצות לראות כאן; דיווחים אשר מצביעים על ההטרדה עצמה כבעיה, ולא על הקבוצה אליה משתייך המטריד.

2 תגובות

  1. אני מסכימה שדיווח ש"מציג מאפיין של המטריד כסיבה" להטרדה הוא גזעני, אבל אין כל פסול בציון מאפיינים עדתיים. אני למשל נמנעת מלהכנס לשוק בן יהודה בירושלים בגלל הטרדות שמגיעות ברובן מפלסטינים וערבים שעובדים במקום, ופליטים אפריקניים איתם אני עובדת בהתנדבות כל הזמן מעירים הערות דוחות לגבי המראה החיצוני שלי. הנורמות התרבותיות של חברות מסוימות לגבי הטרדה מינית משפיעות מאוד על התדירות של הטרדה מינית. כן, הטרדה קיימת בכל מקום וגם "זכיתי" להיות מוטרדת על ידי אשכנזים, רוסים ומזרחים, אבל התעלמות מהמרכיב העדתי היא שגויה, לדעתי. חשוב להבין מה גורם לחברות מסוימות להעלים עין מהטרדות ואונס בעוד שחברות אחרות מתמודדות עם בעיות אלו בצורה יותר טובה, אם כי לחלוטין לא מושלמת.

    1. שלום אלישבע, ותודה על התגובה.

      את צודקת בכך שהטרדות מגיעות בצורות שונות מאנשים שונים, ושזהותם העדתית, הדתית או האתנית משפיעה על הדרך בה הם מטרידים. יתרה מזאת: ב-Hollaback למדנו שהטרדות רחוב בצרפת אינן זהות להטרדות רחוב בארצות הברית, שאינן זהות להטרדות רחוב באמסטרדם או במצרים. בכל הארצות הללו יש אוכלוסיות שונות מאוד, ועדיין – ההטרדות קיימות בכל מקום.
      מכיוון שאנחנו כל-כך רגילים לראות את ולשמוע על המתחים השונים בין קבוצות שונות על-פי הקבוצה אליה הם משוייכים, יוצא שברוב הפעמים הדגש הוא על "גבר ערבי/פליט אפריקני/ערס מזרחי" שהטריד "אישה אשכנזית". כשהדיווח מוגש בצורה הזאת, רוב האנשים קוראים "הם מסכנים את הנשים שלנו" – וזה לא מה שאנחנו מכוונות אליו כאן; בעינינו, נשים אינן צריכות הגנה מיוחדת, אלא שוויון. כמו כן, פעמים רבות אנחנו גם רגילות שלא לשים לב להטרדות מגברים מ"הקבוצה שלנו", כי אנחנו רגילות לכך "שזה בסדר" ו"ככה מתנהגים", ורק מפגש כואב עם גברים מקבוצה עם קוד התנהגות אחר מעיר את תשומת לבנו לכך שהטרדות רחוב, או הטרדות מיניות, קיימות גם אצלנו.

      שימי (ושימו) לב לכך שדיווחים על הטרדות רחוב עם מאפיינים עדתיים אינם נפסלים על הסף. כל מה שאנחנו מבקשות זה שתקחו דקה של מחשבה לפני שאתן שולחות את הדיווח: האם, שלא בכוונה, כתבתן את הדיווח כך שיקרא כאילו רק גברים מקבוצה מסוימת מטרידים רק נשים מקבוצה אחרת? אנחנו מנסים ומנסות לכוון כאן לרובד אחר: ליצור הבנה שהרבה מאוד גברים מטרידים בצורות שונות, ושרוב הנשים, אם לא כולן, נתקלו בכך. זה, לכשעצמו, יוצר מספיק עבודה: יש הרבה מאוד אנשים שלא מאמינים לנו, שחושבים שאנחנו מדמיינות, או שחושבים שזה פשוט לא גרוע כל-כך וזו התנהגות נורמלית. יש הרבה מאוד אנשים שצריך לשכנע בכך שצורת ההתנהגות הזאת כבר לא מקובלת עלינו. כיוון שאתרי Hollaback מציגים דרך שהוכחה כדרך שעובדת – דרך שאינה שמה את האתניות, הגזע או הדתיות במרכז התמונה, אלא את המגדר – אנחנו בוחרות להמשיך בה, ומצפות לקרוא ולפרסם את הדיווחים שלכן ושלכם – כשהמגדר הוא זה שמוצג כמניע להטרדה, ולא אורך השמלה, צבע העור או המבטא.

סגור לתגובות.